התארגנות המרצים מן השמאל, "אקדמיה לשוויון", קיימה השבוע דיון באוניברסיטת תל–אביב בנושא האוניברסיטה הניאו–ליברלית. כדברי המארגנים, "מדברים על מצוינות ומטפחים העסקה פוגענית. מדברים על רב–תחומיות ומקוריות, אבל הלחץ הוא לייעל את ההוראה, למשטר את המחקר ולאכוף משמעת נאו–ליברלית". ד"ר ענת מטר הציגה את "אקדמיה לשוויון" בפני אולם שהיה גדוש סטודנטים ומרצים ואמרה: "זהו ארגון שמאל הדוגל בשוויון במובן העמוק: תנאי העסקה ועבודה, מאבק בכיבוש ולמען השלום, מערכה על אופי ההשכלה הגבוהה".
עלי תולת, יו"ר ועד עובדות הניקיון באונ' ת"א (צילום מסך: הטלוויזיה החברתית)
ד״ר הילה דיין, מרצה לסוציולוגיה ומדע המדינה ביוניברסיטי קולג׳ באמסטרדם ומראשי "אקדמיה לשוויון", שרטטה את דמותה של האוניברסיטה הניאו–ליברלית ודיווחה על המאבק שנפתח לפני שנתיים באמסטרדם נגד עקרונותיה. לדבריה, "במדינה הליברלית המסורתית הייתה הפרדה בין השוק למדינה ולחברה. בעידן הניאו–ליברלי, השוק מקיף את כל מגזרי החברה, הכל הפך סחורה, לרבות השכלה הגבוהה". "הכל שוק", הדגישה, "אבל אין שוק חופשי. אנו בשלב אחר של ההתפתחות הקפיטליסטית והמילה 'הון אנושי' הפכה למושג מפתח… "האוניברסיטאות קיימות מאות שנים וייצרו ידע שלא למטרות רווח. עתה, הידע הוא סחורה ונמכר למטרות רווח".
לדבריה, הכיוונים הנוכחיים של התפתחות ההשכלה הגבוהה הם שניים: "המודל הטכנוקרטי" בשירות ההון בו מלמדים בעיקר ניהול עסקים, היי טק ומשפטים; ו"מכללות האליטות", בהן מתקיים רישות חברתי וכלכלי בין בני מעמד בעלי ההון.
עלי תולת, עובד קבלן, יו״ר ועד עובדות הניקיון באוניברסיטת תל אביב וחבר הנהגת "כוח לעובדים", סיפר באריכות על תנאי הניצול של עובדי הניקיון המועסקים באמצעות חברות קבלניות במוסד האומר על עצמו שהוא "בעלי אחריות חברתית". הוא הדגיש שאחת מחברות הקבלניות בקמפוס, הפסיקה מזה מספר חודשים לשלם את ההפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות והעובדים נערכים להיאבק על זכויותיהם. פרופ׳ עודד גולדרייך, מדען מחשב ומרצה בחוג למתמטיקה ומדעי המחשב במכון וייצמן, התייחס בדיון לאופני הערכה של עבודתם של מרצים וחוקרים באקדמיה. לדבריו, ההנהלות החלו למדוד את הפעילות האקדמית כ"תפוקות מחקר" – בדומה למדידת "שטח הניקוי" שמבצעים עובדי הניקיון באוניברסיטה.
פרופ' גולדרייך סבור שאין כל עניין בתוכן המחקר או בתרומתו, אלא בעיקר בכמות הפרסומים ובייחוד באיזה כתבי עת הם פורסמו. על כך העיר ד״ר שאול סתר, מרצה לספרות ותיאוריה באוניברסיטת תל אביב, בצלאל ומכללת ספיר; "וחשוב מכל שהעבודות ייכתבו בשפת הקודש האוניברסיטאית – קרי: השפה האנגלית". לדברי ד"ר סתר האקדמיה הישראלית היא "אקדמיה פרובינציאלית שהיא חיקוי עלוב של האקדמיה האמריקאית… זו אקדמיה שלא קשורה למקום הזה ולתושביו". הוא קרא למרצים להיאבק בצורה פעילה נגד הדגם הניאו–ליברלי בהשכלה הגבוהה.
עמרי בללי, סטודנט לכלכלה בתואר השני ופעיל ב"מגמה ירוקה" ובפורום הסטודנטים ללימודי כלכלה באוניברסיטת תל אביב, התייחס להתארגנות של הסטודנטים לכלכלה בכל העולם בעקבות משבר לימודי הכלכלה – תולדה של המשבר הקפיטליסטי שהחל בקיץ של 2007.
בכנס "אקדמיה לשוויון" שנערך השבוע באוניברסיטת תל–אביב השתתפה גם נטלי לוי, דוקטורנטית מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, יו״ר ועד הסגל הזוטר באוניברסיטה. היא הודיעה כי הסגל הזוטר באוניברסיטאות (תל–אביב, ירושלים, בן גוריון, חיפה, בר אילן והטכניון) עומד לשוב למאבק עקב סירובה של הנהלות המוסדות להשכלה גבוהה להתחיל במו"מ לחתימה על הסכם קיבוצי חדש. "פנינו להנהלות על מנת להתחיל במו"מ, כי תוקפו של ההסכם הקודם פג, אבל קיבלנו תשובה מהירה וקצרה ובתמציתה המילה 'לא'", סיפרה.
לדבריה, ארגון הסגל הזוטר מייצג כ-4,000 עובדי הוראה וגמלאים בקמפוס שברמת אביב "וזהו ציבור העובדים הגדול המהווה כמחצית מסגל ההוראה, ויחד עם עובדי הניקיון, המקופח ביותר". לוי הדגישה כי נקודה מרכזית בדרישות הסגל הזוטר עומדת הדרישה לביטחון תעסוקתי: "לא ייתכן שנפוטר כל שנה, לא נדע האם אני לומדים בשנת הלימודים הקרובה ובאיזה היקף… יש מרצים המועסקים כך שנים רבות – אף עשרים שנה ברציפות". לוי פנתה לסגלים הנוספים באוניברסיטה, הבכיר והמנהלי, כדי שיתמכו במאבק הסגל הזוטר ההולך וקרב ושיתחיל עם פתיחת הסמסטר השני, בחודש מארס הקרוב. עוד בערב העיון של אקדמיה לשוויון, מלי נבו, דוקטורנטית בפקולטה לניהול על שם קולר ופעילה בפורום האקדמי למדעי הקיימות והפורום האקדמי ליזמות חברתית; התייחסה לשאלה "אקדמיה וקיימות".
