ולדימיר פוטין ומקורביו האוליגרכים חטפו מכה כואבת עקב המשבר הכלכלי והפיננסי המחריף ברוסיה. בשבוע שעבר ירד שוב בחדות שער הרובל לעומת הדולר, ובכך השלים במשך שישה חודשים ירידה של 50%. אולם את המחיר הכואב באמת משלמים לא האוליגרכים, הנמנים עם מועדון מצומצם ביותר של עשירי העולם, אלא המוני העובדים והפנסיונרים, שכוח הקנייה שלהם נשחק במהירות. השכר הממוצע ברוסיה באוקטובר השנה היה שווה בסוף השבוע שעבר 500 דולר (כ-2,000 שקל) בלבד.
שורשי המשבר
הסיבות המידיות לפרוץ המשבר הכלכלי היו הירידה התלולה במחירי הנפט והסנקציות שהטילו מדינות המערב על רוסיה עקב סיפוח חצי האי קרים והתמיכה בבדלנים במערב אוקראינה. אולם שורשי המשבר טמונים בקפיטליזם כשיטה בכלל, ובגרסתו הרוסית במיוחד.
ריכוז העושר והכוח הפוליטי ברוסיה הם יוצאי דופן. עשירי רוסיה, המכונים אוליגרכים, עשו את הונם האדיר בשנים שלאחר קריסת ברית המועצות באמצעות השתלטות על אוצרות טבע (עפרות ברזל, אלומיניום), על מקורות אנרגיה (נפט וגז), על מערכת הבנקים וחברות תקשורת. ברדיפתם אחר רווחי יתר מהירים, הם הפכו את רוסיה ממדינה תעשייתית מפותחת למדינה שעיקר הייצוא שלה הוא אוצרות טבע – ממש כמו מדינת עולם שלישי.
כל עוד עלו מחיריהם של הנפט והגז, האלומיניום והמתכות הנדירות – השתלטו האוליגרכים, באמצעות הונם הצבור ובעזרת הלוואות נדיבות מהבנקים, על תחומים רבים נוספים. אך עקב הירידה במחירים בבורסות העולמיות של הסחורות האלה – הונם פחת, הם מתקשים לפרוע את חובותיהם, והמערכת הקפיטליסטית ברוסיה נקלעה שוב למשבר חמור.
במקביל, בשני העשורים האחרונים, השתלטו החברות הרב-לאומיות על הכלכלה הרוסית ודחקו לפינה את הייצור המקומי. אולם התלות הגוברת של רוסיה בייבוא מכונות, מכוניות, מוצרי טכנולוגיה וגם של מוצרים חקלאיים ומוצרי צריכה אחרים, משמעותה, שרוסיה זקוקה למטבע חוץ, כדי לממן את הייבוא הזה. ירידה תלולה בשער הרובל לעומת הדולר (60 רובל לדולר בסוף השבוע), פירושה התייקרות מהירה של הייבוא, עול חובות חוץ כבד יותר והתרוששות מהירה של המוני העם.
קפיטליזם של מקורבים
המדינה ממלאת תפקיד מרכזי בכל מערכת קפיטליסטית. אך ברוסיה המשטר הוא מהסוג המכונה קפיטליזם של מקורבים. האוליגרכים עמדו מאחורי פוטין, כאשר מונה לנשיא בשנת 1999. אולם ב-15 שנות שלטונו, פוטין יצר מבנה שלטון ריכוזי כזה, שבו העושר תלוי במידת הקירבה אליו. מדובר בעיקר בקבלת חוזים לבניית תשתיות, כמו צינורות להולכת גז, או מיזמים מגלומניים כמו מתקני אולימפיאדת סוצ'י. לאחרונה, אוליגרכים המקורבים לפוטין כבר דרשו וקיבלו מהמדינה פיצויים של מיליארדי דולרים על הנזקים שגרמו להם הסנקציות שהטיל המערב.
השלטון הריכוזי של פוטין מטופח גם בידי ההון הבינלאומי. מגזין העסקים האמריקאי "פורבס" הכתיר את פוטין ב-2013 וב-2014 כמנהיג החזק בעולם. תואר זה מתייחס לעוצמתו הפוליטית כשליט יחיד, אך מעניק לו כתר גם בשל מדיניות הכוח והכיבושים. התואר הוענק לו לאחר הסיפוח של חצי האי קרים ובעודו מחמש את הבדלנים במערב אוקראינה.
עוצמתו הפוליטית של פוטין מועילה לחברות ההון הרב-לאומיות, שכן היא מבטיחה (כפי שזה נראה היום), יציבות של השלטון. זה הוכח במשברים בכלכליים שפקדו את רוסיה ב-1998 וב-2008, ובמשבר הנוכחי. יציבות זו מבחינתם חשובה לעסקיהם, שכן היא ערובה לשליטתם המלאה בשוק הרוסי ובלם בפני הפיכת סבלם הגובר של ההמונים, ששכרם נשחק והשירותים שהם מקבלים מקוצצים, למחאה פוליטית תקיפה.
השפעה על ישראל
בכלכלה הגלובלית של היום, גלי ההדף של משבר כלכלי במדינה אחת מגיעים למדינות אחרות במהירות יחסית. במיוחד אמורים הדברים במשבר המתחולל במדינה כמו רוסיה. מבחינת ישראל, ההשפעה המידית באה לידי ביטוי בקריסת מניות ואגרות החוב של החברות הישראליות המושקעות ברוסיה, כמו חברת מירלנד של אליעזר פישמן וחברת אפריקה-ישראל של לב לבייב. ההדף של המשבר ברוסיה שחק ישירות את חסכונות העובדים בקרנות פנסיה ונאמנות ישראליות, המחזיקות למעלה מ-5 מיליארד שקל באגרות חוב של מירלנד ושל אפריקה-ישראל. השלכה נוספת היא הירידה הצפויה בהכנסות מתיירות מרפא, המבוססת בעיקר על הגעת חולים מרוסיה. גם הייצוא הישראלי לרוסיה (חקלאי ותעשייתי) צפוי להצטמצם.
תמר גוז'נסקי
